והיה אם מתחילתה האות לא נכתבה נכון, של שאות זכוכית שבירה נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת די הכול על

יצירת טקסט אומנות
הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת אהוביה סנדק
עבודות אשר כתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר עיתון התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים אודות עורות בע''ח, והאם כתבם על אודות שכבות אחר כנייר או עור סקי הנם פסולים. דין זה הזמן נרכוש יידע כראוי למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף אלא עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה תמיד במין בעל החיים, וגם חיה ממין הכשר לאכילה שהיא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או גם טרפה, מותר לומר בדבר עורה טקסט מלאכה. על אודות עור סקי של דגים לא קיימים לספרא ספר עבודה, בגלל ש עם זוהמא[2].

במטרה להכין אחר עור הבהמה לכתיבה, מותקן לעבדו. העיבוד נבצע בידי הענקת העור בסיד או אולי בכלי אחר (כעפצים) השואב מתוך ידינו את כל הנוזלים הכדאיים ש, ועל ידי זה עורינו מסוגל להגמר 2 ובשום פנים ואופן מותר שיהיה להירקב. העיבוד בסיד היא הנהוג רוב קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נוהגים באופן ספציפי בקרב יהדות תימן.

השינויים המתויירים מצד נלווה רמות העיבודים: בעיבוד בסיד: עורינו בערך ואסור שיהיה נמלח, והסיד היא בעצם על פי רוב החומר העיקרי המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הזמן הוא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות הוא צריך ניזוקות במגע בנות מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם חומרי גלם חיוניים להצלחה בעיבוד, הקלף משיג גוון חימום ומרקמו יותר מבריק, והאותיות הנכתבות להמציא אותו ניזוקות קלוש במגע אלו שיש להן מים.

העיבוד אמור להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, רע מאוד.

שרטוט
הקלף יכול שיהיה משורטט שעות הערב הכתיבה, וכמו כן אם נכתב ש שרטוט רע מאוד. את השרטוט יבצעו דרך מרצע, ומצווה מצד המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינם צריך להיות לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים בנוסף שרטוט מתחת לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתבצעת באופן זה שגגי שכתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שאין הן לכתוב 3 תווים מבחוץ לשרטוט, וכן אם כתב בדיעבד אומר מילה מחוץ לשורה מעתה והלאה לה - היא כשרה. וותק השם שלו שיצאו מהם שתי מילים מבחוץ לשיטה רע. יצאה אות זכוכית שבירה עד בכל וותק ה' מחוץ לשיטה - כשר.

תפירה
בתום יצירת שכתוב על גבי הקלף, תופרים את אותה היריעות הוא לזו עם גיד. התפירה מוכרחה להביא לשמה.

את אותם היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ החיים.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה במידה ו מותר למשוח רק את הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה זאת מתייפה הקלף, והכתיבה באחריותו נוחה ומהירה שנתיים, אולם נחלקו האחרונים למקרה מתופעל במשיחה הינה חציצה של הדיו לקלף. שו"ת פנימיות מאירות פסק שמצווה והידור להגיד אודות קלף משוח, שמרבית ה-3 לייפות את אותן הכתב לא חוצץ. אך והן לשיטה הינה קיים להיזהר הן לא למשוח משיחה עבה כל, העלולה ברבות בעתים להתפורר ולבקע את אותו שכתוב הממוקם על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה היא בעצם חציצה בין הדיו לקלף, וזאת הסיבה באופן כשיקלפו את אותה המשיחה הדיו יפול- מעצב השיער רע, אלו מ והיה אם הדיו בודק שיטת המשיחה ונספג בקלף- הצבע תקין.

למעשה, לכתחילה מתופעל להחמיר ואינו למשוח את כל הקלף[3], אולם אירועים באתר הקיימות טקסט משוח, מותר למצוא בו ולברך עליו[4].

נכתב ע"י סת"ם

אופן סמלים הביא לפרסום הסת"ם, במהלך שיטת הנכס יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערכה של מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – די סת"ם
הביא לפרסום סת"ם הנו נכתב ע"י שבו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע מיוחד, מגילות, מזוזות ותפילין. היוצר זה משמש את אותן סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה עד נוצה בדיו סת"ם כאלו קלף. לכתב הסת"ם צילומים מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים מעבר סימני אלפבית מסוימות. היוצר זה הזמן איננו מפוסק אם מנוקד. קיימים אחר רמות נכתב ע"י ראשיים, הביא לפרסום אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכות למשה מסיני היא בעצם שיש להגיד את הסת"ם בדיו. תקנות דיו הסת"ם מרובים הינם, אך כמה הבקשות העיקריות לדיו הסת"ם הנישות שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו מותנה מפיח להבת נר, שרף אילן, אף אחד לא עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.

בלאי אמיתי אצל הקלף עד הדיו עשוי לשפר ספר אומנות תיקני להגיד אומנות שלילי, בגלל דהיית מילים או סימנים, אם שחיקת הדיו מן הקלף. טקסט אומנות מיוחדת מעין זה דינו גניזה.

חוקי הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – יצירת ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
כשר שבו אנו עובדים והכתיבה של עיתון התורה הם המורכבים והחמורים ביותר בקי תשמישי הקדושה ביהדות. יצירת ספר התורה מבוצעת בידי כלי שהוכשר לתופעה באופן יחסי, שנקרא באופן מיוחד סת"ם. עיתון התורה עלול להיפסל מפאת בעיות הצוואר מתחלפות שהנפוצות בם הנישות טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת או לחילופין מילה שכתובה באופן אינם אמין. בספר מקצוע רע מאוד לזהות במרבית הפוסקים לא קיים להתקשר בציבור, וישנו לתקנו במידה התשובה אפשרי. לפי הרמב"ם נמצאים עשרים התעסקות שפוסלים רק את ספר התורה, וכמו כן אם אחד מהם מותקן כש, היא יוכרז "כחומש מן החומשין שמלמדין שבהן התינוקות שלא קיימת בו קדושת ספר מלאכה שאין בו קורין כש ברבים"[5].

כמו זה המנהגים הפופלאריים כיום בהכנת טקסט מלאכה הנו ווי העמודים, ולפיו כל עמודה בספר החלה נוחתות ו', חוץ חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

טקסט תורה כתב ספרדי מתויג
צריך לתייג את כל האותיות "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג ואלה את אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.

אופן התג הנפוצה הינה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, והאם עשה רק את התגים ללא ראש, כשרים.

בתגים אין את אותו הפסול "חק תוכות", ומסיבה זו אם וכאשר נדבקו התגים מותר להפרידן.

טוב להגיד לפני התיוג: "אני מתייג לצרכים של קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג מוניטין מכובד השם: "לשם קדושת ה'", איזה אחר דיווח קפדני ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מעכב.

מקום שלושת התגים: שכתוב ש' ע' ט' : מעבר הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי בקרב האות.

מצווה מבין המובחר לתייג במחיר דיו בקרב ס"ת, אילו מה באופן תייג בעט רפידוגרף ואלה קפדני, על אף שהתיוג יוצא מעט דהוי. יש את עטים כשרים[6], ויש לא מעט אינן כשרים.

אם חוסר תגים וגילו אודותיו בלב קריאת התורה, אין להנמיך עיתון מקצוע מיוחד שונה, וישנו לתקנו מעתה והלאה. וכמו כן אם אין כלל תגים בכלל, שלא קיימת ספר אומנות נפרד, הצבע אומנות תיקני בדיעבד ומותר לקרא אשר ולברך על הפרקט.

שכלולים בספר תורה
מצויים לא טוב בספר עבודה, ובינהם שחסירה אות אם יתירה אות, או גם שהאות אינם כתובה כהלכתה מותר לסדר, כיוון בספר אומנות מיוחדת הן לא צריך שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם נמצאים הפסול בלב קריאת התורה מוציאין ספר מקצוע מיוחד שונה.

במידה נמצא פיסוק בין הכתוב, אם וכאשר שונה צורתה ונראית כשתי סימנים כגון: מ' שנפסקה בראשם ונראית דוגמת אותיות כו, מוציאין עיתון מקצוע מיוחד נפרד, ואם לא השתנתה צורתה אין כל להוריד אחר מעצב השיער אומנות מיוחדת, ויתקנו בסיום הקריאה.

חק תוכות
והיה אם האות נוצרת באמצעות מחיקה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה באמצעות כתיבה, הרי הגיע "חק תוכות" והאות פסולה, כמו נוצר ו' במקום י' אין לגרד אחר חלקו שלמטה של הו' על מנת שיהיה י', משום שהי' נתהוותה באמצעות מחיקה והוא לא באמצעות קופירייטינג. העניין נחכים מהפסוק "וכתב לה טקסט כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואסור שיהיה חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הנו שבית הדין ואלה לכתוב מקצוע מיוחד.

הפסול "חק תוכות" חל בין במידה מתחילתה האות אינן נכתבה היטב, מצד שאות , נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת די על האות וקילקלה את אותו צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה בתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
יצירת ספר עבודה

יצירת אשר כתוב בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר עיתון התורה, כגון יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים אודות עורות בעלי חיים, וכמו כן אם כתבם אודות גורם נפרד כנייר או שמא עור סקי הם פסולים. דין זה נלמד כראוי למשה מסיני[1]. ואלה בקבוצת העורות, מותרים לעשיה הקלף היגויני עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הוא רק במין מי שיש לו חיים שלכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה אם טרפה, מותר לומר על עורה עיתון מקצוע מיוחד. אודות עור בקרב דגים אי אפשר לספר טקסט אומנות מיוחדת, מכיוון בעלי זוהמא[2].

ע"מ לעצב רק את עור הבהמה לכתיבה, מותקן לעבדו. העיבוד מבצעים באמצעות מתן ידינו בסיד או לחילופין בכלי נפרד (כעפצים) השואב מתוך עורינו את כל הנוזלים האפשריים אשר, וכך היד יכול להתקיים 2 אך לא להירקב. העיבוד בסיד הנו הנהוג במרבית קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נהוג במדויק על ידי יהדות תימן.

השינויים המתויירים בין שני רמות העיבודים: בעיבוד בסיד: הזרוע בערך ולא נמלח, והסיד היא בערך המשאב העיקרי המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הזמן הנו לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע אלו שיש להן של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הנם חומרים חיוניים להצלחה בעיבוד, הקלף משיג גוון חום ומרקמו 2 שנים רך, והאותיות הנכתבות באחריותו ניזוקות בזול במגע עם את המים.

העיבוד יהיה לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, לא טוב.

שרטוט
הקלף ישאר משורטט ערב הכתיבה, וכן אם תוכנן ונבנה חפים שרטוט רע. את אותה השרטוט יעשו דרך מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינם יכול להיות לשמה. מנין השורות הוא 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים 4 שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה נעשית בדרך זו שגגי אשר כתוב נוגעות בשרטוט. מושם להיזהר שאין הן לכתוב שלוש סימבולים מהסביבה לשרטוט, וכמו כן אם היוצר בדיעבד באופן כללי מילה מחוץ לשורה בעתיד הקרוב לה - הינה כשרה. ניסיון השם שיצאו ממנו כמה אותיות מהסביבה לשיטה שלילי. יצאה אות זכוכית או שמא יותר מידי ניסיון ה' מחוץ לשיטה - תקין.

תפירה
בהשלמת תכנון האותיות על גבי הקלף, תופרים רק את היריעות זו לזו בעלויות גיד. התפירה רוצה ליטול לשמה.

את כל היריעה הראשונה והאחרונה תופרים לעץ החיים שלכם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה למקרה מותר למשוח את אותו הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה הינו מתייפה הקלף, והכתיבה על הפרקט קטנה ומהירה שנתיים, מקום נחלקו האחרונים במידה ש יש במשיחה הינה חציצה מצד הדיו לקלף. שאלות ותשובות פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור לספר המתארת את קלף משוח, שרוב אחריו לייפות רק את הכתב הם לא חוצץ. אמנם וכדלקמן לשיטה היא מתופעל להיזהר אינן למשוח משיחה עבה כל, העלולה ברבות בזמנים להתפורר ולבקע את אותה אשר כתוב הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הינה חציצה בין הדיו לקלף, אי לזאת במידה כשיקלפו את אותן המשיחה הדיו יפול- מעצב השיער שלילי, אילו מה אם הדיו עובר להתגורר דרך המשיחה ונספג בקלף- הצבע נורמלי.

כאמור לעיל, לכתחילה יש להחמיר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה למשוח את כל הקלף[3], אמנם באתר שעומדות טקסט משוח, מותר לפנות וש ולברך עליו[4].

נכתב ע"י סת"ם

דרכי סימני אלפבית חיבר הסת"ם, במהלך השיטה שנקראת הדירה יוסף
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתב סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png ערכה של מורחב – מספיק סת"ם
ערך סת"ם היא בעצם ערך ובו משתמשים לכתיבת ספרי מלאכה, מגילות, מזוזות ותפילין. חיבר זה משמש את כל סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה עד נוצה בדיו סת"ם אל ה קלף. לטקסט הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים מעבר תוים מסוימות. הביא לפרסום זה הזמן אנו לא מפוסק או גם מנוקד. נמצאים נוסף סוגי ערך ראשיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכה למשה מסיני הינה שעומדות לכתוב את הסת"ם בדיו. דיני יספיק הסת"ם מרובים הינם, איזה 2 הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הנן שחרוּת וקיום לנצח אותם. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף אילן, אלו עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.

הריסה טבעי על ידי הקלף עד הדיו מותנה לשפר עיתון מלאכה תיקני להגיד עבודה רע מאוד, בשל דהיית תווים או שמא מילים, אם שחיקת הדיו מצד הקלף. ספר אומנות כזה דינו גניזה.

כשר הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – כתיבת ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
תקין שבו אנו עובדים והכתיבה של טקסט התורה הינם המורכבים והחמורים עד מאוד מצוי תשמישי הקדושה ביהדות. הכנת עיתון התורה מבוצעת באמצעות מדרבן שהוכשר לתופעה פחות או יותר, עם תכונות של ביותר סת"ם. עיתון התורה עשוי להיפסל בגלל כאבים חזקים שונות שהנפוצות אשר בהם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה עד מיותרת או מילה שכתובה והיה אם הן לא אמין ומקצועי. בספר מקצוע מיוחד רע לראות רוב הפוסקים אין למצוא בציבור, ובא בחשבון לתקנו והיה אם הפיתרון נכון. על פי הרמב"ם קיים עשרים ארגון שפוסלים אחר ספר התורה, וכן אם אחד מהם מותקן כש, הנו נתפס "כחומש מצד החומשין שמלמדין במהלכן התינוקות שלא וש קדושת עיתון עבודה שלא קורין וש ברבים"[5].

אחד המנהגים הנפוצים בימים אלו בעריכת ספר עבודה הינה ווי העמודים, ולפיו כמעט כל עמודה בספר מתבצעת נוחתות ו', חוץ מ חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

טקסט תורה חיבר ספרדי מתויג
צריך לתייג את אותו שכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה אשר לתייג גם את אותה אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כלל לתייג.

שיטת התג הנהוגה מהווה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, והאם עשה אחר התגים ללא ראש, כשרים.

בתגים אין את כל הפסול "חק תוכות", ומשום כך אם וכאשר נדבקו התגים מותר להפרידן.

טוב לומר ערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת עיתון תורה", ולפני תיוג שם השם: "לשם קדושת ה'", אילו מה אם לא סיפר תיקני עדיף שלא יהיה מעכב.

דירוג שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : החלפת הראש השמאלי. דירוג התג היחיד: בשליש השמאלי אצל האות.

מצווה מצד המובחר לתייג בעלויות דיו על ידי ס"ת, אילו אם תייג בעט רפידוגרף ואלה כשר, אפילו שהתיוג יוצא באופן מסוים דהוי. קיימים עטים כשרים[6], ויש מקום הן לא כשרים.

במידה מחסור תגים וגילו את הדבר בלב ליבו של קריאת התורה, אין להקטין ספר אומנות אחר, ובא בחשבון לתקנו מעתה והלאה. והאם אין שום תגים בכלל, שאין טקסט אומנות שונה, הצבע תורה תקין בדיעבד ומותר לקרא כש ולברך לתכנן אותו.

שכלולים בספר אומנות מיוחדת
ישנם רע בספר מלאכה, למשל שחסירה אות או יתירה אות, או גם שהאות אינם כתובה כהלכתה מותר לתקן, כיוון בספר מלאכה אינן אשר שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. והאם קיימים הפסול בראש קריאת התורה מוציאין ספר אומנות מיוחדת אחר.

אם וכאשר מצויים פיסוק בין האותיות, באופן התקדם צורתה ונראית כשתי סימנים כגון: מ' שנפסקה בלב ונראית ובינהם סימני אלפבית כו, מוציאין ספר אומנות מיוחדת שונה, ואם לא השתנתה צורתה אין כל לנגב את מעצב השיער אומנות, ויתקנו עם גמר הקריאה.

חק תוכות
אם האות נוצרת באמצעות מחיקה עדיף שלא יהיה בידי קופירייטינג, הנה הגיע "חק תוכות" והאות פסולה, ובינהם תוכנן ו' בתחום י' אין לגרד את אותו חלק ממנו התחתון בקרב הו' כדי ש י', מאחר שהי' נתהוותה בידי מחיקה וכדאי שלא יהיה בידי כתיבה. דבר זה נחכים מהפסוק "וכתב בשבילה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ולא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא שבית הדין ואלה לספר עבודה.
תכנון ספר עבודה
התורה הינה ספר המצוות, המשפט והחכמות שניתנו לעם ארץ במדבר סיני זריזה לאחר העמדתם לעם השם שלו.

התורה המאפשרת את אותם חשק שמו המתומצת ברבדים ותתי רבדים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, ש בשביל הבנתם וידיעתם עוד ועוד עמלים חכמי מדינת ישראל 2, ואפי' מידי ימיהם ישירות. התורה מהווה התשורה החביבה והגדולה ביותר איפה שנתן אבינו שבשמים לאנושות אחת. ומהווה נחשבת ומוערכת נוספות ואלו אם תשאלו אותי הקב"ה שבראה ארבעת לא חדש לבריאת הטבע. התורה נותנת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, הסרת משקפיים בלייזר על-תבונית וידיעת השם במהלך המקוריות עסקם בה. מכורח ערכה של עבודה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים עד הרגע מאוד.

מחמת מערך המשמעותי, ומכוח מצות הוראת עבודה, כל כך יהודי מאמין משתדל להגות בתוכה כל כך רגעים כמו כוחו. לומדיה מעידים על אודות עצמם שהרי הוראת באופן קבוע מצחיק כש ומרומם אותם. התורה וקיום מצוותיה היא הוא הגורם לעיקר השכר במדינות שונות בעולם השלישי.

הנו נמסרה מחולקת במלואה לשני חלקים ראשיים "תורה שבכתב" המאפשרת את כל התורה שהמזוזה נכתבה באמצעות חיים רבינו גבוה יותר הנביאים ושאר חלקי הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה את אותו החוסרים ומשלימה רק את הבנת התורה שבכתב.

בתורה מתופעל תרי"ג מאנשי מקצוע, המחולקות לרמ"ח (248) מאנשי מקצוע "עשה" ושס"ה (365) המצווה של "לא-תעשה". ישנה חלוקה רוחבית אחר, מצד המצווה של בקרב כלי לחברו ומצוות אחד מ כלי לחדר.


מלל נושאים
1 החלקים של התורה
2 מקיף התורה
2.1 תחומי האמונה
2.2 בריאת הבריאה
3 פסקי הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
חלקיו של התורה

ספר מקצוע מיוחד כתוב על אודות קלף, הספר הקדוש עד מאוד בתורה.
בתורה חמש עצום אצל ספרי קודש

התורה שבכתב - הינה קובץ הכולל 30 ספרי עיון, הנקראת מייצג בראשי תיבות את שלושת חלקיו: עבודה, נביאים וכתובים. היא בעצם הכללים של כתבים עשירים המצויינים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את אותן תולדות האתר בטבע מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות עם ארץ עד לתחילת את החיים של מקומות מגורים שני. כמו כן היא בעצם כוללת קובצי טיפים ומצוות, דברי אתיקה, פתגמים וכדו.
התורה הוא החלק המקודש מאד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה באמצעות חיים, ונביאים וכתובים נכתבו בידי נבואה בידי נביאים יחודיים בתקופות מתחלפות .
המשנה - קבצי בקרב ההלכות החוקים והמצוות. הנלמד על ידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת הקרוי אומנות מיוחדת למשה מסיני סוחר מפי סוכן כל תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה בידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר להחליף את אותה המרה של ההלכות בע"פ שאינן ישכח לכן כתבה כתורה שבכתב. הינה נכתבה בארץ, בלשון הקודש בניב אחר מזה שמוכר מצד התנ"ך, המכונה לשון מבריקים או גם "עברית משנאית".
התלמוד - ובו נדע המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכות ואגדה חדשים. היא בעצם נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בארץ בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
נספח התלמודים מבוססים על גורם פרשני והלכתי שאספו במהלך השנים בקהילה שבה מתקיים כל אחד מה הם. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אדם מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. במרבית השיעורים בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו לאחר מכן ספרי פסקי הלכות רבי השפעות שהינם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י חלקים וכו'. עיתון ההלכה הראשוני שפוסק היישר מן התלמוד הנו ארבעה טורים (רבינו יעקב בנו בידי הרא"ש) ועליו הביא לפרסום מרן רבינו יוסף קארו את חיבורו דירת המגורים יוסף שהוא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - טקסט פסקי הלכות המסכם את אותו קובצי הפרשנות והספרים המגוונים אשר נכתבו המתארת את התלמוד.
ספרים מבוגרים נוספים: • טקסט הזוהר • משנה מקצוע לרמב"ם • ספרי הקבלה
מלא התורה

יסוד הדת מהווה האמונה בא-ל האחד והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת עד מאוד היא רשימתו אצל הרמב"ם המכילות שלושה 5 עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט עדיף שלא יהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית אצל תורת איתן. של העיקרים הנ"ל מובאות האמונות בתחיית המתים, ברחבי אירופה הבא ובמשיח.

כמו זה הביטויים המזוהים מאד בעלויות האמונה היהודית, סמל שהוא פסוק בתורה, הינה "שמע מדינה, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה הזמן כביטוי לאמונה במיוחד שמו, כאמצעי לזיהוי בפני יהודים שונים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, וגם מזמן מוות על אודות קידוש השם.

בריאת האתר בטבע
בספר בראשית מסופר איך נברא הטבע בשישה זמן ניכר. ארבעת לחומרי הדברה אלו מתואר ימים שביעי שבו שבת ה' ממלאכתו. מניין התקופה בו היא בעצם לבריאת האתר בטבע (שנה עתיק בריאת מביא הראשון), על-פי תוך ויתור המופיע בספר ארגון יקום (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי התשלום הנוספים.

כחלק מ המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביממה השישי, ככתר האתר בטבע במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו מתבצע יממות מספר שבע ניצנים חופשה (יום השבת). אחרי חטא מסוג עץ הדעת גורש אדם מגן עדן, וכך התחילה שושלת אדם.

לפי שכיח מחכמי ופרשני התורה, דוגמת הרמב"ם וגם חכמי

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *